מראה יחזקאל על התורה
וכל כיוצא בדברים הללו נתקיימו בי לעת כזאת כמ"ש ישיחו בי יושבי שער כו', וידוע מ"ש באלשיך ע"פ (ש"א י כז) ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה, פירש שהמבזה תלמיד חכם הת"ח נוטל חלקו בגן עדן, אבל האנשים הללו אין להם כלל אפילו חלק לעוה"ב ולא היה לו ליקח מהם שום מנחה ואעפי"כ היה כמחריש. ובאמת בדרך הלצה אמרתי טעם על זה מאין נמשך זה שבני אדם המנוערים מכל טוב ויש בהם כל המדות האמורים ביום כפור קטן לא תורה ולא חכמה כו' יעיזו פניהם לערער על ת"ח ולהרים יד בתורת משה רבינו ע"ה ואומרין בדעתן אני ואפסי עוד יש בי תורה וגדולה במקום אחד, אבל הענין הוא עפ"י משל החייט כו' כמו כן האנשים הללו יש בהם שאר מדות של הת"ח נוקם ונוטר כנחש, וממונו חביב עליו מגופו, וכעסן כמ"ש אורייתא מרתחי ליה, וגאוה שהרשו לת"ח שמינית שבשמינית, וכיון שיש בהן כל המעלות הללו ולא יחסר להם שום מדה מת"ח רק שהם עמי הארץ.